תנועה פמיניסטית מורדת

"פמיניזם זה לכולם", כתבה הפעילה הפמיניסטית האפרו-אמריקאית בל הוקס, וביקשה להציב את הפמיניזם כאלטרנטיבה למבנה החברתי ההיררכי והדכאני ששולט בכיפה.

לפני שלוש שנים התכנסו חניכי התנועה לנסח את ייעוד תנועת המחנות העולים בעת הזו, וכתבו יחד ש"ייעוד תנועת הנוער המחנות העולים הוא יצירתה של חברת מופת במדינה יהודית-דמוקרטית בארץ ישראל [...] חברה המבוססת על הומניזם ובה חירות לכל אדם ללא הבדל דת, מוצא, מגדר ונטייה מינית".

אז מה הקשר בין חברת מופת לבין חינוך פמיניסטי? במהלך השנה חקרו חניכי התנועה את הנושא, וניסחו לעצמם דרכי פעולה.

התהליך השנתי כלל מערכי פעולות לשכבה הבוגרת (לצד פעולות מותאמות לשכבה הצעירה) ופתח שאלות כמו: מהם הפערים הקיימים בין גברים לנשים, וכיצד אפשר להיאבק בהם? איך תיראה חברה משוחררת עבור גברים ונשים כאחד?

המחנות השונים ברחבי הארץ יצרו פרוייקטים המיועדים להביא את התוכן הפמיניסטי גם מחוץ לכותלי המחנה (למשל, לבתי הספר או לשכונה).

המז"מ (צוות הנהגת החניכות/ים) הוביל כתיבת קול קורא לגבי תפקידנו כתנועה פמיניסטית שהדגיש את הפמיניזם כתפישת עולם רחבה, הרוצה לשנות באופן עמוק את ערכי החברה, ומתנגדת לכל ניצול, שליטה ואפליה. ניתן לקרוא את הקול הקורא בקישור זה.

בפורים ייצא קמפיין רשת פמיניסטי - שמעודד להסיר את ה'מסכות' שהחברה משייכת לגברים ולנשים; ובפעילות הפורים שמנו דגש על פורים כחג פמיניסטי, חג המתאר את גבורתן הנשית של ושתי ואסתר ומאפשר להתחפש ולצאת מחוץ לגבולות המוכרים.

מחנות התנועה הם בית לחינוך פמיניסטי: בשיח הפתוח שנוצר בהם על נושאים כמו מגדר וזהות מינית, בהקפדה על מרחב בטוח, בהתמודדות על שוויון בעמדות ההנהגה, בחופש לבנים ובנות להשתתף בכל פעילות ועוד.

נמשיך לפעול לחברה מתוקנת - חברת מופת. חברה שבה המגדר לא מהווה מחסום בפני אף אחת ואחד.