top of page

חיילי "המחנות העולים" יוצאים להדריך ולהקים מסגרות חינוכיות בחברה הבדואית

לאחר סיום שנת השירות, חניכי המחנות העולים מתגייסים לצבא במסגרת מסלול הנח"ל. המסלול כולל שני חלקים: פרק השירות הצבאי, בו הם משרתים במגוון תפקידים בהתאם לפרופיל שלהם. לאחריו מגיע פרק המשימה הלאומית. בפרק המשימה חברי וחברות הגרעין חוזרים לגור ביחד וממלאים מגוון משימות לאומיות כגון קליטת עלייה, הדרכה, עידוד שירות קרבי ומשמעותי בצה"ל, חקלאות, פיתוח מנהיגות נוער בפריפריה החברתית ועוד. לפני שלוש שנים, מדור נח"ל שפועל במסגרת חיל החינוך סימן כמטרה להגדיל את פרקי המשימה הפונים לאוכלוסיות מגוונות. כחלק מיוזמה זו, חיילי פרק המשימה של התנועה החלו לפעול בכפרים הבדואים זרזיר, מנשיית זבדה ובסמת טבעון. פרק המשימה מקדם מפגש בין יהודים לערבים בישראל, חשיפה של צה"ל כגורם חברתי חיובי ועידוד גיוס לצה"ל בחברה הבדואית. כחלק מפרק המשימה החיילים והחיילות השתתפו בקורס ללימוד ערבית מדוברת כדי להתכונן לעבודה עם בני ובנות הנוער.

פרק המשימה מקדם מפגש בין יהודים לערבים בישראל, חשיפה של צה"ל כגורם חברתי חיובי ועידוד גיוס לצה"ל בחברה הבדואית

"הצעדים הראשונים של החיילים בכפרים לא היו פשוטים" מספר לירון תמרי, מלווה פרק המשימה מטעם התנועה. "במרץ 2021, כשהתחלנו את הפרוייקט היו הגבלות קורונה, ובדיוק התחיל חודש הרמדאן. אחר-כך פרץ מבצע שומר חומות שלא אפשר לנו לפעול והגדיל את תחושת הקרע. כשהמצב נרגע, התחלנו את הפעילות בקטן. בהתחלה נכנסנו לעבודה בבתי הספר והרחבנו את המפגש גם למפגש בלתי פורמאלי אחה"צ. שיתוף הפעולה עם צוותי בתי הספר, והצוותים של המסגרות הבלתי פורמאליות אחה"צ צמח בהדרגה. זה תהליך של בניית אמון וכלים לעבודה משותפת."

"מבחינת החיילים והחיילות היציאה לפרק המשימה הזה דרשה הרבה אומץ ויוזמה אישית, הם בחרו ליצור מפגש חינוכי עם הנערים והנערות, למרות החשש מהדרכה עם פערי שפה ותרבות. והיום אחרי 3 שנים של עבודה ניתן לראות את ההצלחות של המפגש הזה. אני מאוד גאה בחיילים, ובפרוייקטים שהוקמו: קבוצת עבודה בעץ במנשיית זבדה, עם תוצרים מדהימים שהחיילים הובילו יחד עם מנחה מקצועי ומורה מבית הספר. הקמת מועדון נוער ה"מד'פה" (משמעות השם אוהל אירוח בדואי) במתנ"ס בזרזיר שפועל בשעות אחה"צ במתכונת של מועדון נוער. פעילות עם כיבוד, שיחה חופשית, משחקי שולחן, פעולה. אלה פרוייקטים שבונים את החינוך הבלתי פורמאלי ומחזקים אותו. לצד העבודה בבתי הספר שחושפת את החניכים ומקרבת אותם לעברית ולישראל. יש כאן מאמץ לחזק את החברה הבדואית ולפרק את ההפרדות".

הבנתי שעצם הקשר, המאמץ להתקרב, ההדרכה והניסיון לתקשר על אף הפער השפתי והתרבותי - הם שמייצרים את החוויה המוצלחת עבורנו ועבור החניכים

״כשהגענו לשרת במנשיית זבדה לא היה לי ברור איך נעשה את זה. אני והחניכים לא מדברים אותה שפה. אני חייל על מדים ולא בטוח איך הם ירגישו לגבי זה״, מספר רז אשבורן (21) חבר תנועה שמשרת במסלול הנח״לֹ בכפר מנשיית זבדה. ״עם הזמן הבנו אני ונעמה בת הגרעין שלי ושותפה שלי בצוות שקודם כל מה שאנחנו מביאים זה מה שהחניכים יבינו ויכירו על החברה היהודית, מעבר למה שהם פוגשים ברשתות החברתיות וברחוב, שלרוב רק מזיק. כשהחניכים שומעים שאנחנו בני 21 הם ישר שואלים אם אנחנו נשואים, הם שואלים אותנו על נושאים מורכבים כמו הסכסוך הישראלי פלסטיני ועל נשיאת נשק מצד חיילים. יש להם מקום אמיתי לפגוש חיילים יהודים."

"אחרי כמה חודשים הבנתי שעצם הקשר, המאמץ להתקרב, ההדרכה והניסיון לתקשר על אף הפער השפתי והתרבותי - הם שמייצרים את החוויה המוצלחת עבורנו ועבור החניכים. הבנתי שלמידת הערבית והוראת העברית הם לא משימות בשמיים, ושההדרכה יכולה להיות משמעותית גם אם הבסיס השפתי המשותף חלקי. ככל שהקשר בינינו לבינם התחזק קלטתי פתאום שהעברית שלהם השתפרה. זאת תחושת סיפוק מטורפת״.

בסוף שנה שעברה עולא עבד אל חלים שעבדה על החיילים כחלק מתפקידה כמדריכת נוער ורכזת קהילה בכפר מנשיית זבדה כתבה לנו "אלו שמאמינים שהחינוך הוא הנשק החזק ביותר, שרק הוא יכול לשנות את עולמנו, תמיד תרמו, נתנו והשתלבו. צוות החיילים שנכנס לעבוד איתנו היה בקשר איתנו והפך לחלק מהצוות החינוכי שלנו. הנוכחות שלהם לא מובנת מאליו, בבית ספר, במועדון, בטיולים, בפעילויות, ובכל תוכנית. הם עוזרים לילדים ולנוער לשפר העברית שלהם וגם שמים לב לפרטים של הפרטים, ודואגים לכל אחד באהבה."


במרץ הקרוב, יתחילו חברי גרעין "גזוז" את פרק משימה הרביעי של הדרכה בכפרים, וימשיכו את העבודה ואת שיתוף הפעולה בתוך קווי ההפרדה שאנחנו חיים בתוכם.


Comments


bottom of page