בני נוער והתנהגויות סיכוניות בקיץ

יצאנו לשוחח עם רון גינזבורג, מדריך בבתי החינוך לנוער על התנהגויות סיכון של בני נוער בקיץ, וגילינו איזו פעילות מדהימה נעשית לצמצום ומניעה של סיכונים אלו.

תספר לנו קצת על עצמך: בן כמה אתה, כמה שנים אתה מדריך, ואיפה?

שמי רון, אני בן 29, מתגורר במגדל העמק יחד עם קיבוץ ״ארץ״, קיבוץ מחנכים עירוני של בוגרי התנועה, כבר כמעט 10 שנים. בארבע שנים האחרונות אני מדריך בבית חינוך "הקוביה", שהוא סוג ייחודי של מחנה, חלק מרשת של "בתי החינוך לנוער" של התנועה.

מה מייחד את בתי החינוך לנוער ממחנה אחר שהקוראים שלנו מכירים?

בתי החינוך הם תכנית ייחודית לנוער בפריפריה החברתית. אנחנו משלבים בין הפעילות המוכרות של מחנה ופעילות עם אופי שונה שמתקיימת במסגרת של מועדון נוער פתוח. בקוביה אנחנו מזמינים בני נוער מקשת של רקעים החיים במגדל העמק - בין היתר נוער בהדרה, ללא עורף משפחתי או כלכלי - להיות חלק מהתנועה. הפעילות שלנו, היא לא כמו מועדון נוער "רגיל". הקוביה מצליחה לתת לחניכים שלנו משאבים חברתיים ורגשיים שמאוד מחזקים אותם. אנחנו עושים את זה בכלים של חינוך בלתי-פורמלי, דרך המפגש עם דמות של מדריך בוגר, שיח ערכי, עבודה על גיבוש קבוצה ועוד. החניכים עוברים תהליכי עומק ומתוך התהליכים האלה קורים דברים לבני הנוער שלנו, ואנחנו רואים אותם בוחרים לקחת תפקידים כמדריכים צעירים, מלווי הדרכה וכו׳. וכך בעצם, נוצרת בקוביה חברת נוער מאוד רחבה ומגוונת.

החניכים עוברים תהליכי עומק ומתוך התהליכים האלה, קורים דברים לבני הנוער שלנו, ואנחנו רואים אותם בוחרים לקחת תפקידים כמדריכים צעירים, . וכך נוצרת בקוביה חברת נוער מאוד רחבה ומגוונת.

מה זו בעצם "התנהגות סיכונית" של בני נוער? כיצד היא מוגדרת?

בהגדרה היבשה, התנהגויות סיכון של בני נוער הן התנהגויות נפוצות בגיל ההתבגרות - ולא רק - ושבעצם נובעות מתוך התהליכים הרגשיים והחברתיים של תהליכי ההתבגרות. זה שלב בחיים של ניסויים והרפתקאות, של מרד. שלב שהחניכים בעצם רוצים ליצור זהות אישית ונפרדת. ולצד זה שלב שלא תמיד מופעל בו שיקול דעת זהיר. וזה לא אחת מוביל לבחירות שיכולות להסב להם נזק. לפעמים זה לעשן סיגריות ולצרוך אלכוהול, כדי להרגיש בוגרים. לפעמים זאת עלולה להיות התנסות מינית לא בריאה או אפילו התנהגות לא חוקית כמו ונדליזם, אלימות, סמים וגניבה. זאת התנהגות שעונה על הצורך לחוות ריגוש. זאת גם דרך של בני ובנות נוער לבקש תשומת לב מהסביבה הבוגרת שלהם. לרוב כשהמסגרת החינוכית של נערים ונערות לא מצליחה להכיל אותם ואת מי שהם, גם בשגרה, אז נראה התנהגות סיכונית מוגברת יותר ומוחצנת.

מה שונה בקיץ? למה בקיץ יש סיכוי מוגדל להתנהגות כזו?

בקיץ לבני נוער יש הרבה זמן פנוי, אנחנו יודעים את זה וזה לא סוד. השפע של הזמן הפנוי דוחף אותם ליותר חיפוש של ריגושים וליותר התנהגויות סיכוניות. בקיץ יש מעט פיקוח מצד ההורים, והרבה פעמים הם לא מצליחים להיות מעורבים. חוץ מזה, חלק מההתנהגויות הסיכוניות מתרחשות מחוץ לבית בבילויים עד מאוחר, בנסיעות למקומות רחוקים, בשינה אצל חברים, ובקיץ יש הרבה הזדמנויות לבילויים כאלה, כשאין בית ספר שצריך לקום אליו בבוקר. בכל בילוי כזה קיים הסיכוי שיהיו סיגריות, אלכוהול, סמים וגם התנסויות מיניות לא בריאות.

רון וחניכי הקוביה

האם, מפרספקטיבה של שנות ההדרכה שלך, אתה רואה שינוי בקרב בני הנוער בשנים האחרונות?

זה לא סוד שבגלל הקורונה אנחנו שומעים יותר ויותר על התנהגויות שונות וקיצוניות של בני נוער. לדעתי, זה קשור לעובדה שבני הנוער והילדים שלנו בילו תקופה ארוכה בבית בקרב המשפחה הקרובה ולרוב גם ללא פרטיות. זה יוצר סיר לחץ. זה בנה אצלם את הצורך והדחף לפרוק עול.

גורם נוסף שאנחנו פוגשים, והוא ההשפעה של הרשתות החברתיות, טיק טוק ואינסטגרם. ההשפעה של הרשתות היא תחום שלם, שכיום אנחנו כאנשי חינוך לא מספיק שוחים בו, או מבינים אותו. הרבה מאוד ההתרחשות החברתית בין בני ובנות הנוער קורית היום בתוך הפלאפון. זה תחום שאנחנו עסוקים בללמוד וליצור דרכים לפעול בתוכו כמחנכים.

איך הצוות החינוכי שלכם נערך לקיץ? האם ואיך אתה משנה את אופן העבודה שלך לקראת הקיץ כדי להתאים לצרכים של בני הנוער?ֿ

במהלך הקיץ אנחנו פותחים את המועדון לפעילות יותר ארוכה ואינטנסיבית, והוא פתוח עד שעות יותר מאוחרות. זה מאפשר לחניכים מרחב בטוח למפגש החברתי, שהוא מחוץ לבית של ההורים, אבל הוא לא בחשיכה של הגינות הציבוריות או מרכזי הבילוי. יש לנו פעילות כייפת שמתקיימת 3 ימים בשבוע ומחנה קיץ. זה מאפשר לחניכים הבוגרים לקחת אחריות, לחוות את עצמם כבוגרים, ולהיות מחוץ לבית בפעילות שהיא חיובית. זה גם מונע את הריק והשעמום שלפעמים הקיץ מביא. מבחינתנו כמדריכים, זה מאפשר לנו הרבה מפגש, שעוזר לנו לדעת מה קורה איתם, ולתת להם תמיכה ומענה בעת הצורך.

הקיץ מצריך מכל מדריך בצוות להיות בעמדה ערנות וקשובה לכל דבר שחניך או חניכה מספרים. ואנחנו צריכים להגיב בצורה חדה למה שאנחנו שומעים ורואים. זאת עמדה חינוכית שהיא תמיד חשובה, אבל בקיץ יותר. אני מכיר את החניכים שלי ואני צריך לזהות את הקושי שלהם ולהשתמש בקשר איתם כדי לתת להם מענה. העמדה הזאת מאפשרת לנו להיות במקום ששומר על החניכים ושעוזר להם להפעיל שיקול דעת ולעשות בחירות נכנות בתוך החופש.

מה עוד חשוב שנדע, נכיר ונבין?

הקלישאה היא שצריך שנדבר יותר עם הילדים וזה ברור. אני רוצה לבקש שיהיו כמה שיותר מענים לבני הנוער בקיץ. לעשות הופעות ואירועים מגניבים זה חשוב מאוד ואני שמח על זה. אבל חשוב גם שנצליח לתת מענה בעל אופי יותר חינוכי, לפתוח יותר מועדונים שפועלים במתכונת של עבודה עם קבוצות קטנות של חניכים, כדי שמדריך יוכל לראות אותם.

חוץ מזה אני ממליץ לשתות מלא מים ולשים קרם הגנה :))