בת עדנה ויורם. נולדה ביום כ"ב באדר תשכ"ט (12.3.1969) בקיראון. בת שנייה במשפחה בת ארבעה ילדים. 'שלומית בתקווה לשלום' קראו לה הוריה - לאחר שבלילה שבו נולדה התבשר אביה על נפילת שני חבריו, רבי-סרנים בצנחנים, במרדף בבקעת הירדן. ילדותה ונעוריה של שלומית עברו עליה ברעננה, שם השתקעה משפחתה לאחר ששבה משנת שהות בארצות-הברית בשליחות צה"ל. היא למדה בבית-הספר היסודי 'ברטוב' בחטיבת-הביניים 'אלון' ובתיכון 'אוסטרובסקי'. נערה פעילה, שובבה ומלאת חן. מחנכת כיתתה תיארה אותה כמי שתמיד הקרינה לסביבתה את טוב לבה. בחוברת סיום התיכון כתבו חבריה: "עיניים כחולות וצחוק שובה לב יצליחו תמיד את שלומית לחבב". בנערותה היתה תקופה מסוימת חברה בתנועת הנוער 'המחנות העולים' והשתתפה