
סיפור חייה:
בת עדנה ויורם. נולדה ביום כ"ב באדר תשכ"ט (12.3.1969) בקיראון. בת שנייה במשפחה בת ארבעה ילדים. 'שלומית בתקווה לשלום' קראו לה הוריה - לאחר שבלילה שבו נולדה התבשר אביה על נפילת שני חבריו, רבי-סרנים בצנחנים, במרדף בבקעת הירדן. ילדותה ונעוריה של שלומית עברו עליה ברעננה, שם השתקעה משפחתה לאחר ששבה משנת שהות בארצות-הברית בשליחות צה"ל. היא למדה בבית-הספר היסודי 'ברטוב' בחטיבת-הביניים 'אלון' ובתיכון 'אוסטרובסקי'. נערה פעילה, שובבה ומלאת חן. מחנכת כיתתה תיארה אותה כמי שתמיד הקרינה לסביבתה את טוב לבה. בחוברת סיום התיכון כתבו חבריה: "עיניים כחולות וצחוק שובה לב יצליחו תמיד את שלומית לחבב". בנערותה היתה תקופה מסוימת חברה בתנועת הנוער 'המחנות העולים' והשתתפה
מקום לזכרון
זה המקום לשתף בזכרונות ובתמונות, מההכרות שלכם עם מדריכים, חניכים וחברים למחנה, לגרעין או לחוג שנפלו
נזכור
ספר זכרון לנופלי ונופלות המחנות העולים
