רקע עננים כהה.jpg

מחנה:

גרעין:

הרצליה

מקום מנוחתו בית העלמין הצבאי קריית שאול

מקום קבורה:

נחום גולן גולדשטיין

נחום גולן גולדשטיין

נפל ביום ח' בחשון תש"ן, 06/11/1989

דרגה:

סמל ראשון

עיטורים:

סיפור חייו:

בן אלנה ויצחק. נולד ביום ו' בשבט תשכ"ח (5.2.1968) ברמת השרון. למד בבית-הספר היסודי 'נוה מגן' ברמת השרון. נחום המשיך ללמוד בחטיבת-הביניים המקומית במגמת אמנות, ואחרי- כן סיים את לימודיו בבית-הספר התיכון 'רוטברג' במגמה הספרותית.


כך מתארת אותו מורתו: "נחום העדין בתלמידי, מביט בי בעינים ירוקות. בתוכן מרצדת חיבה אמיתית. נחום, ששאלתיו במפגש הראשון, מה לו - לגבר - בכיתה ספרותית נשית, והוא עונה כמובן מאליו: 'מה זאת אומרת? אני סופר!'". ואכן, חייו היו מלאים יצירה. הוא צייר, פיסל, כתב שירה, מחזות, סיפורים קצרים וספרות מדע בדיוני. בהצגת סיום המחזור בבית-הספר התיכון בלט בכשרון המשחק שלו. אהבותיו הגדולות היו ספרים, מוסיקה וקולנוע. נחום היה חברותי ועליז. דמות מרכזית בקרב חבריו. הוא היה אופטימי ושמח בחלקו. כפי שהעיד על עצמו במכתב לאמו: "זה פשוט מאוד - אני בן-אדם אוהב. אוהב את העולם ואוהב הרבה מברואיו". ומתאר חברו: "מאחר שתמיד חייך, צחק, הרשים והלהיב, נשאר בנו רושם זה טבוע חזק". ומוסיפה רותם: "ידעתי היטב שהצטיינת בחיים ובאהבת החיים ואתה ידעת איך לחיות". הוא היה חבר בתנועת 'המחנות העולים'. נחום היה קשור מאוד למשפחתו ומערכת היחסים המיוחדת שהיתה לו עם אמו ועם אחותו הצעירה ממנו - חן - היתה ידועה בקרב חבריו.


באוגוסט 1986 גויס נחום לצה"ל והצטרף לחיל התותחנים. לאחר הטירונות ולאחר שהשתלם בקורס מפקדים, נשלח ליחידה של החיל בתפקיד מפקד צוות תומ"ת. הוא שירת באזור הגולן, בגבול לבנון ובשטחים. לדברי מפקד הגדוד שלו: "נחום הפך למפקד צוות מהבולטים והמקצועיים בגדוד". ומפקד הסוללה מתאר: "דומה שנחום היה מסוג האנשים שחרוטים היטב בזיכרון משום הדומיננטיות והחברה התמידית שהם יוצרים סביבם. כמפקד של נחום נהניתי במיוחד מהכנות והיושר האישי שלו. כאשר רציתי לחוש באווירה ובהלכי הרוח בקרב החיילים והמש"קים היה ברור לי שמנחום אשמע את הדברים כפי שהם באמת ובצורה הכי ישירה וכנה". נחום נבחר להימנות עם צוות מחיל התותחנים שנשלח ליומה, במדינת אריזונה שבארצות-הברית לצורך השתלמות ועשה שם כשנה וחצי.


ביום ח' בחשוון תש"ן (6.11.1989) ביומה שבארצות-הברית נהרג נחום בהתפוצצות תותח תוך כדי ניסוי ירי. הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין הצבאי בקרית שאול. השאיר אחריו הורים ואחות.


במכתב תנחומים למשפחה כתב מפקדו: "נחום שירת כמפקד צוות בסוללה א' כשנה וביצע את תפקידו למופת תוך גילוי מקצועיות, מסירות ודבקות בביצוע משימות. בהיבט החברתי שימש כמפקד וכחבר בוגר לפקודיו, וזכה להערכה רבה מהם. דאגתו לחייל ויושרו העמידוהו כמפקד מוביל בסוללה". מפקדו של נחום ביומה שבארצות-הברית כתב לזכרו: "גם בעבודה לא איבד נחום את הקסם שלו, אך עם זאת ידע תמיד להפריד בין הצחוק והליצנות לבין העבודה הרצינית. היה לנחום פן נוסף, שונה, כבחור רגיש ושקט. זה התגלה בכתיבה שלו ובסיפוריו. בהם הפגין את כישוריו הספרותיים. לעתים אני מהרהר שדווקא צד זה באישיותו היה תופס את המקום המרכזי בחייו".

מקום לזכרון

הוסיפו סיפור אישי

זה המקום לשתף בזכרונות ובתמונות, מההכרות שלכם עם מדריכים, חניכים וחברים למחנה, לגרעין או לחוג שנפלו

הנתונים נלקחו מאתר יזכור של משרד הביטחון.

לעדכון פרטים על הנופלים ניתן לשלוח פנייה לצוות האתר דרך טופס זה

נזכור

ספר זכרון לנופלי ונופלות המחנות העולים