בן אליהו ופולה שנדדו ברחבי פולניה וברית המועצות לארץ-ישראל. הוא נולד ביום י"ח באדר א' תש"ח (28.2.1948) במחנה העקורים שבאיזור הכיבוש האמריקני בגרמניה. כעשרים חודש אחרי הולדתו עלתה משפחתו לארץ והשתקעה ברמלה. בני המשפחה הקימו חנות מכולת בעיר עולים זו של ראשית המדינה ובה מצאו את פרנסתם. משה היה בן שנתיים כשנתייתם מאביו, והדבר השאיר עליו את רישומו העמוק. אחרי מות האב הצטרף עם אמו אל קרובי משפחתם שהתגוררו בקיבוץ לוחמי הגטאות. הוא למד בבית-הספר היסודי ובבית-הספר התיכון במשק. בשנת הלימודים הראשונה חלה משה בדלקת ריאות אך בחודשים הראשונים של כיתה ב' הדביק את פיגורו בלימודים. הוא היה חבר בחטיבת בני הקיבוץ המאוחד ומאחר שהיה ספורטאי מצוין, הדריך ושיחק בקבוצת הכדורסל של "הפועל" לוחמי הגטאות. הוא התעניין בטכניקה על ענפיה השונים (כגון אלקטרוניקה, חשמל ומכונאות). עד לכיתה י"א עבד ברפת. היה לו יצר סקרנות וחקירה, שדחף אותו לפרק מכונות ישנות ולשוב להרכיבן. בכיתה י"א יצא ללמוד אגרו-מכניקה ב"יד נתן" ועבר לעבוד במוסך ולמד שם בקורס מכונאות. אך נטייה זו למקצועות טכניים לא פגמה בהתעניינותו בלימודים ההומניים והוא היה מרבה לפרסם מפרי-עטו בעלוני חוברת הילדים ושכבת הנעורים. בשנת 1966 סיים משה את לימודיו ויצא עם בני מחזורו ובני גרעין "המחנות העולים" להכשרה במעגן מיכאל.