בן דויד ויונה. נולד ביום כ"ב בתשרי תש"ד (21.9.1943) בתל אביב. עבר ארבע כיתות ראשונות בבית הספר היסודי "הירקון", ולאחר מכן כשהמשפחה עברה לרעננה, למד שם בבית הספר "יבנה", וסיים את לימודיו בו. כן למד בבית ספר לאכסטרנים בשעות הערב בתל אביב. היה חבר בתנועת "המחנות העולים" ברעננה וגם השתייך ל"מכבי" שם. את פרנסתו מצא בענף הבניין, בו שימש כקבלן משנה. אהב לטייל ברחבי הארץ ועם תחביביו השונים אפשר למנות את משחק הטניס והשחמט. אהב לקרוא ספרות - ובייחוד רוסית - ושקע בספרי פילוסופיה. בנובמבר 1961 גויס לצה"ל; תחילה שירת בחיל הצנחנים ולאחר מכן בחיל ההנדסה הקרבית. ערב מלחמת ששת הימים הוצב ליחידת שריון, אשר עמה לחם, והיה מסור ונאמן לתפקידו ולחבריו. הוא נפל בקרב שנערך במוצב אבוריך ביום השלישי לקרבות, הוא כ"ח באייר תשכ"ז (7.6.1967), כאשר התנדב לסרוק את השטח בו נמצאו עשרות מחיילי האויב ולאבטח את מעבר הזחל"ם המשוריין אשר בו נהג. הובא לקבורה בבית הקברות הצבאי לשעת חירום בבארי ולאחר מכן הועבר למנוחת עולמים בבית הקברות הצבאי שעל הר הרצל בירושלים. בילקוט העזבונות של הבנים שנפלו במערכות ישראל - "גוילי אש", כרך ד' - הובא מעזבונו.