בן מרים ודויד, נולד ביום ט' בחשוון תרצ"א (31.10.1930) ברחובות למשפחה ותיקה, מצאצאי הראשונים, שהתיישבו בכפר גבתון. הוא למד בבית-החינוך ברחובות מכיתה א' עד כיתת-ההמשך י' ונודע בעמידה קשת-עורף על עצמאותו ועצמיותו ללא ויתורים ופשרות אפילו כלפי המחנכים. לפני סיום כיתה י' החל לעבוד במסגרות ובתיקון כלי-רכב, בבית-מלאכה ברחובות ובשעות הצהרים והערב היה שוכח את עייפותו ועוזר להוריו בעבודות המשק. הוא עבר את שלבי השירות ב"הגנה" מגדנ"ע ואילך. מהעבודה רץ לעזרת מעפילי האונייה "שבתי לוזינסקי" בחוף ניצנים, נעצר בין ה"צברים" שהתערבו בין המעפילים, נאבק בחירוף נפש עם הבריטים על החוף ובאונייה, בה טעם גם את "מלחמת הגזים", גורש כספק-מעפיל לקפריסין ואחרי שבועים הוחזר ארצה (על פרשה זו בחייו השאיר אחריו יומן-זיכרונות). הצטרף לתנועות "המחנות העולים" ו"השומר הצעיר", ובניגוד לרצון ההורים הלך להכשרה מגויסת בחולתה. משחזר משם הוסיף לעבוד ברחובות ושאיפתו היתה להגיע למשק משלו.