בן מרים ושמעיה, נולד ביום כ"ו בטבת תר"ף (17.1.1920) בריגה, בירת לטביה וקנה את ראשית חינוכו הלאומי בגימנסיה העברית בריגה. בבית הוריו המשכילים ספג גם מרוח התרבות הרוסית והמערבית. בבואו לתל-אביב עם משפחתו בשנת 1931 הוסיף ללמוד ולהתחנך להגשמה ציונית. עד שנת 1937 למד בגימנסיה "נורדיה" ואחר-כך שהה יותר משנה בהכשרה של תנועת "המחנות העולים" בגבעת ברנר. מבעד לענוותנותו קרנה נפש של איש-מעלה, כעדותם של אלה שהתרשמו ממנו במגעם איתו, הן בהכשרה והן בעבודתו ב3- שנים שלאחריה כמזכיר אגודת העיתונאים בתל- אביב ואחר-כך כפקיד בבית-מסחר הספרים "יסוד". ל"הגנה" הצטרף בשנת 1936 ובשנת 1940 נשא בגאון את עונשו על השתתפותו בהפגנה נגד "חוק-הקרקעות" הבריטי.