בן לאה-לוציה ואלעזר-לודביג, נולד ביום ד' בסיוון תרפ"ו (17.5.1926) בברלין, בירת גרמניה. בהיותו בן שבע, ב-11.9.1933, הגיע עם הוריו לירושלים. בגיל צעיר הצטרף לתנועת-הנוער "המחנות העולים", שחיזקה בו את שאיפתו מילדות להיות חקלאי ולחיות בקיבוץ. שנה לפני סיום לימודיו בבית-הספר התיכון בבית הכרם עבר לבית-הספר החקלאי על שם כדורי. מכל מקצועות הלימודים התעניין ביותר במתמטיקה, שהמשיך להשתלם בה בכוחות עצמו. לאחר סיום חוק לימודיו הצטרף אל חבריו בתנועה, שיצאו בינתיים להכשרה מגויסת בקיבוץ חפצי בה. היה חבר פלמ"ח ובעקבות הפעולות בעמק נעצר לחודשים מספר ברפיח. ישראל השתלם בעבודות הרפת ובגידול בקר, בעזרת לימוד ועיון בספרות המקצועית. כשעלתה קבוצתו להתיישבות והקימה את קיבוץ משמר הנגב התמסר להקמת הרפת והיה מרכז הרפת מראשית קיומה. מטעם קיבוצו סיים קורס נוטרים בכפר ילדים ושימש נוטר ומפקד עמדה במשמר הנגב.