בן חיה ומשה. נולד בד' בחשוון תרע"ט (10.10.1918) בתל-אביב. הוא למד בבית הספר תל-נורדאו והיה חביב על מוריו ומחנכיו בזכות מזגו הנוח. בגיל שלוש-עשרה הצטרף לתנועת הנוער "המחנות העולים" ובה ספג רוח של מסירות ללא סייג למולדתו. יעקב המשיך את לימודיו בבית הספר התיכון הטכני "מונטיפיורי", אך הפסיקם כעבור שלוש שנים, התחיל לעבוד ומסר את כל שכרו למשפחה. בהיותו בן שמונה-עשרה השתתף בהפגנה שאורגנה על ידי ה"הגנה" למען תוצרת עברית. הוא נאסר, נקנס וגם נפתח נגדו תיק פלילי במשטרה. בגיל תשע-עשרה עזב את תל-אביב ועבר לגור בקיבוץ נען. כעבור חודשים אחדים נשלח מטעם הקיבוץ לכיבוש העבודה בסדום. עם הגיעו למקום החדש התמסר לעבודה ולהגנה ואף השתתף בקרב ם כנופיות ערביות הפועלות באזור. בקיץ 1939 היה בקורס אנשי ה"הגנה" ביבנאל וב-5.10.1930 היה בין מ"ג חברי הקורס שנתפסו על ידי המשטרה הבריטית, הובאו למשפט ונידונו לשנות-מאסר שונות. יעקב נידון לעשר שנים. בתקופת שהותו בכלא עכו ניצל את הזמן לרכישת השכלה והשלמת לימודיו. בפברואר 1941 קיבל חנינה ושוחרר. הוא החל לחפש עבודה וכעבור שלושה חודשיים, בכ"א באייר תש"א (18.5.1941), יצא בקבוצת כ"ג חברי ה"הגנה" למשימת פיצוץ בתי-הזיקוק בטריפולי שבלבנון. הפעולה לא בוצעה. סיבת הדבר לא נודעה עד היום וכן לא נודעו עקבות הלוחמים שלא שבו לבסיסם. יעקב הניח הורים ושתי אחיות.