top of page
רקע עננים כהה.jpg

מחנה:

גרעין:

תל אביב

מקום מנוחתו בית העלמין הצבאי נחלת יצחק

מקום קבורה:

יאיר (יאירקה) עמי-חי

יאיר (יאירקה) עמי-חי

נפל ביום ג' בשבט תש"ח, 14/01/1948

דרגה:

טוראי

עיטורים:

סיפור חייו:

בן הניה ויחיאל, נולד ביום ו' בחשוון תרפ"ח (1.11.1927) במושב תל עדשים. הוריו היו מראשוני החברים שם וקראו לו בשם יאיר כי באותו זמן יצא לאור משפטו של שלום שווארצבארד בפריז, ובו הכיר בית-דין צרפתי בזכותו האנושית של יהודי לנקום דם עמו. אחרי שנתיים עברה המשפחה לתל-אביב ויאיר עבר את שלבי החינוך בגן-הילדים, בבית-הספר היסודי "לדוגמה" ושנתיים בבית-הספר "תיכון חדש". מילדותו ואילך נודע יאיר בסגולותיו: היה שקדן וצייתן בבית-הספר ובבית, נלהב להגשמה החלוצית ומלהיב לכך את חבריו, חובב את היופי בציור (בעיקר ציורי נוף) והזמרה (בקולו הנעים ובחיבורי-זמרה שחיבר לפי ידיעתו ויכולתו. חיבר גם "אופרות" ומערכונים מהווי סביבתו בבית-הספר ואחר- כך בקבוצתו). בהיותו בן 10 הצטרף לתנועת "המחנות העולים", ריכז סביבו כמחנך ותיק את נערי השכונה שבצפון תל-אביב לסיפורים ולשיחות שריתקו אותם, ובהיותו בן 14 כבר היה מדריך לשכבת ה"עמלים". המשיכה לחיי הכפר, שאותו עזב בהיותו בן שנתיים, נתעוררה בו מחדש, ובהיותו בן 16 עבר מבית-הספר התיכון שבעיר לבית-הספר המחוזי ביגור, בו התמחה בפלחה, ובייחוד בעבודה על טרקטור, ובו בזמן היה פעיל גם בהדרכה ובריכוז חיי החברה והתרבות של התלמידים והנוער המקומי. אחרי סיום בית-הספר הצטרף להכשרה מגויסת במסגרת הפלמ"ח ושהה שנה בבית הערבה בצפון ים-המלח ושנה בחפצי בה שבעמק המזרחי. בימי העבודה עסק בחיבה ובמסירות בפלחה ובייחוד בעבודה בטרקטור וכן בהדרכה ובפעילות התרבותית של הנוער המקומי, ובימי האימונים התמחה בחבלה ובסיירות. בתקופת המאבק בבריטים השתתף בפיצוץ גשרים וקווי-רכבת. אחרי יום עבודה קשה בהכנת המסיבה וההצגה לסיום שנת- הלימודים בבית-הספר בחפצי בה, הוזעק בשחר "השבת השחורה" (29.6.1946) עם חבריו לעזרת קיבוץ עין חרוד, שהבריטים שמו עליו מצור. על אף יריות הבריטים התקרבו עד לגדר ושם נאסרו והובלו למחנה-המעצר בעתלית, שם היה הרוח החיה בקרב חבריו דרי הצריף. אחרי השחרור עבר בשלהי קיץ תש"ז עם חבריו להתיישבות במשמר הנגב. שם היה מהאחראים לביטחון ולעבודת הפלחה. במכתבים להוריו הביע את סיפוקו מהעובדה שזכה לחרוש בטרקטור מאות דונמים של אדמה שוממה דורות רבים ולתרום את חלקו להחייאת השממה ולהנחת יסוד לחיים עבריים חדשים. אחרי נישואיו עזב את משמר הנגב לזמן מסוים לרגל נסיבות משפחתיות ונתקבל לעבוד כפקיד בחברת החשמל בתל-אביב. אך געגועיו לקרקע לא הרפו ממנו ובמכתביו לאחיו, שהיה אז בבית קשת, ביקש ממנו: "לכשתזרע בשדותיכם, זרע-נא דריל אחד בשבילי - טוב?..."

מקום לזכרון

הוסיפו סיפור אישי

זה המקום לשתף בזכרונות ובתמונות, מההכרות שלכם עם מדריכים, חניכים וחברים למחנה, לגרעין או לחוג שנפלו

הנתונים נלקחו מאתר יזכור של משרד הביטחון.

לעדכון פרטים על הנופלים ניתן לשלוח פנייה לצוות האתר דרך טופס זה

נזכור

ספר זכרון לנופלי ונופלות המחנות העולים

bottom of page