בת נעמי ומנשה, נולדה ביום כ"ו באדר ב' תרפ"ט (7.4.1929) במושב גבתון, בשנת משבר ומצוקה לציבור הפועלים בארץ. קשה היה גידול הבנים למשפחת עמלים הנאבקים קשות על קיומם ונאחזים במאמץ חלוצי על-אנושי בקרקע המולדת. ברוח זו גדלה הילדה ומכאן שורשיותה העמוקה וכוחה הנפשי הרב בכל דרכיה. חנה סיימה את לימודיה בבית-החינוך לילדי עובדים והחליטה להמשיך וללמוד חקלאות ולשם כך הלכה לבית-הספר החקלאי לבנות בעיינות. בגיל 10 הצטרפה לתנועת-הנוער "המחנות העולים". היתה ערה מאוד לכל המתרחש ביישוב ושיתפה את עצמה בבעיותיו. בבית-הספר התמסרה באופן מיוחד לתלמידות עולות חדשות אשר זה מקרוב הגיעו לארץ וניסתה להקל את קליטתן ולהדריכן. היתה בין יוזמות הגרעין ההתיישבותי שהקימו בוגרות עיינות ועם גרעין זה הלכה להכשרה חלוצית למעוז-חיים. עם תום הכשרתה הצטרפה לקיבוץ בית הערבה. יפה, מפותחת וערה, בעלת יוזמה ומרץ. היתה לאחת הדמויות המרכזיות בקיבוץ.