רקע עננים כהה.jpg

מחנה:

גרעין:

חיפה

אילות

מקום מנוחתו בית העלמין הצבאי חיפה

מקום קבורה:

חיים פרבר

חיים פרבר

נפל ביום כ' בתשרי תשל"ד, 16/10/1973

דרגה:

רב טוראי

עיטורים:

סיפור חייו:

חיים, בן רבקה ופישל, מניצולי השואה, נולד ביום כ"ב באדר תש"ח (3.3.1948) בחיפה. הוא למד בבית-הספר היסודי "מרכז" ובבית-הספר הריאלי העברי בחיפה, במגמה הביולוגית. חיים הרבה לקרוא, בעיקר על תולדות העם היהודי בדורות האחרונים - על השואה, על מרד הגיטאות, על הבריחה ועל ההעפלה - דבר אשר הייתה לו השפעה רבה על חייו, אהבתו למולדת ושאיפתו ליהדות גאה וחפשיה. בהיותו רך בשנים ובתקופת גן-הילדים אהב להיות מוקף בחברה, ובאמתחתו מצוי היה תמיד אוצר סיפורים ואגדות בלתי נדלה, לשעשע חבריו ולכבוש את לבם. וכבר אז נטה לבו לחיק הטבע ויופיו. בתקופת לימודיו בבית-הספר היה חביב על מוריו ועל חבריו ובלט בכישרונותיו בציור, בהצגות, ובכל פעילות חברתית. זיקתו להשכלה הייתה עמוקה ומשמעותית, ונפשו ביקשה לתרום לחברה מבחינה תרבותית ולהרחיב אופקים הרבה מעבר ל"פיסת נייר" (כזה היה יחסו לתעודת הבגרות). חיים היה בעל כושר ביטוי עז בכתב ובע"פ. חניכיו בתנועת "המחנות העולים" מספרים עליו: "הוא היה דמות סוחפת, היה לו כוח שכנוע וכושר דיבור, הוא ידע לשמוח ולשמח. הנושא הקרוב ביותר ללבו, ואשר היווה חלק בלתי נפרד מאישיותו, היה עולם הטבע הקסום ויופיו. כה רבה הייתה כמיהתו וכיסופיו לעולם החי והצומח. בסיוריו עם חניכיו, ביקש להחדיר בהם אהבה זו, והסבריו מרתקים ומקיפים עולם מופלא זה, שהיה חלק מנשמתו. הוא אהב את המרחבים ואת ערבות הנגב, על נופיהן ועל הצמחייה שבהן. המרחבים והנופים הפראיים היו לחיים - שונא ההגדרות, הכבלים והמגבלות - סביבה טבעית. הוא אהב מאוד בעלי חיים, ובנח"ל-ים הקים את פינת החי וטיפח אותה באהבה ובמסירות. חיים אהב מתח ומשובה, בדחנות ותעלולים. "את העולם" - כך אמר - "יש לקבל כבדיחה. אסור לקחת הכל ללב". ואף-על-פי כן תמיד עמד איתן ולחם בעוז את מלחמתו הבלתי מתפשרת, גיבש עקרונות ברזל ודבק בהם מתוך אמונה שלמה, ניתח כל מצב ניתוח מבוגר ונבון, בכושר ובתושייה לא-רגילים; אך ידע להפיק ולמצות את היפה, האמיץ והמשמעותי בחיים, וליהנות מיצירותיו בצילום ובציור, ומבט עיניו החריף חודר, קורן ומאיר. דמותו של חיים דמות מורכבת הייתה. כתב עליו חברו: "חיים הלוחם על עקרונותיו וחיים הזועף, הכועס, המרגיז, לצד חיים המרתק, הנסחף בגלגולים של צחוק פרוע, הפורע את הדמות הנראית לעתים מסוגרת וממושמעת. חיים ומבטו החצוף, ולצדו זה המגניב חיוך של בושה ושל רתיעה קלה מפני הפגישה עם האדם. זה הנמשך אל הוויכוח הקולני תוך עשייה, וזה המגיף את תריסיו בפני עוברים ושבים ונראה כזאב בודד המכליל, לכאורה, בדבריו והמפרט את מלאותו בחלקיקי עולם מצולם. בררן ועיניו גדולות, רואה הכל ועיוור לאשר ירצה. שלם המעצים את פרטיו, וססגוניותו המדגישה את מורכבותו של השלם".

מקום לזכרון

הוסיפו סיפור אישי

זה המקום לשתף בזכרונות ובתמונות, מההכרות שלכם עם מדריכים, חניכים וחברים למחנה, לגרעין או לחוג שנפלו

הנתונים נלקחו מאתר יזכור של משרד הביטחון.

לעדכון פרטים על הנופלים ניתן לשלוח פנייה לצוות האתר דרך טופס זה

נזכור

ספר זכרון לנופלי ונופלות המחנות העולים