בן אברהם ועדה. נולד ביום י"א באב תש"ה (21.7.1945) בפתח-תקוה. היה ילד ער ושוחר-מושבה ואכן קשה היתה לו היציאה מחיי שובבות ומשחק לרצינות והתמדה בלימודים. את לימודיו היסודיים סיים בבית-הספר "הס" בפתח-תקוה. עוד מילדותו גילה נטייה למכונות ולחלקיהן ולכן המשיך את לימודיו בבית-הספר המקצועי "עמל" במגמת חרטות. לאחר שסיים את לימודיו שם פנה לתיכון אכסטרני כדי להשלים את לימודיו ולקבל תעודת-בגרות. גדעון הקדיש את זמנו הפנוי לתנועת "המחנות העולים" ויחד עם חבריו לגרעין יצא לנח"ל. זה היה באוקטובר 1963. תקופת-ההכשרה עברה עליו בכברי ולאחר הטירונות עבר עם גרעינו לקיבוץ אייל שאהב וראה אותו כביתו. באייל עבד גדעון כאחראי על המוסך. העבודה היתה מרובה וכוחות-עבודה חסרו. את זמנו הפנוי המועט ניצל כדי לעסוק בתחביביו: הרכבת מטוסים. כן אהב את הצילום אשר בו היה מגלה עולם ומלואו. גדעון התנדב לנח"ל המוצנח אשר בו עבר קורס-מרגמות. באימונים הקשים התגלה כבעל כושר הסתגלות וגם חוש הומור, היה אחד מאלה שהעלו את המורל ודווקא בשעות הקשות היה שופע מעשיות ובדיחות ותמיד מצא מלה טובה כדי לעודד חבר כושל. בשירותו הסדיר השתתף בפעולות-תגמול. לאחר שחרורו מן הצבא היה יוצא מדי פעם לשירות מילואים ובפרוץ מלחמת ששת הימים נקרא שוב לדגל. בקרב שנערך בסנהדריה שבירושלים הבירה נפצע גדעון בעמדת-מרגמות ביום השני לקרבות ותשעה ימים לחם על חייו בבית-החולים עד שביום ו' בסיון תשכ"ז, הוא חג השבועות, (14.6.1967), מת מפצעיו. הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות בפתח-תקוה. קיבוץ אייל הוציא לאור חוברת לזכרו בשם "גדעון". בחוברת-הזכרון "אשר נפלו במלחמה" של הקיבוץ המאוחד הועלה זכרו. בספר "מאריות גברו" של מפקדת הצנחנים הוקדש עמוד לתולדותיו ולתיאור קרבו האחרון.