top of page
רקע עננים כהה.jpg

מחנה:

גרעין:

נו"ש, חיפה

שחקים לקיבוץ נתיב הל"ה

מקום מנוחתה בית העלמין הצבאי חיפה

מקום קבורה:

אורית שנער

אורית שנער

נפלה ביום ט"ז באדר תשל"א , 12/03/1971

דרגה:

טוראי

עיטורים:

סיפור חייה:

בת בן-ציון הכהן ובת-שבע. נולדה ביום ט"ז בניסן תשי"ב (11.4.1952) בירושלים ולמדה בבית הספר היסודי "תל חי" ובבית החינוך התיכון בחיפה. בצעירותה הייתה חברה ב"התנועה המאוחדת" וכשהתבגרה עברה ל"מחנות העולים" כי היא (ועוד כעשרים חברים שלה) ראו בתנועה זו מסגרת מתאימה יותר להגשמה. בתנועה זו התארגנו היא וחבריה בגרעין "שחקים", שקיבוצם הוא נתיב הל"ה. 

כשהייתה תלמידה בבית הספר הדריכה בגדנ"ע לאחר שעברה שני קורסים: קורס מ"כ וקורס מ"מ. אורית למדה מוסיקה בקונסרבטוריון של דוניה וייצמן בחיפה. היא אהבה לפרוט על גיטרה, לשיר בליווי עצמה, להקשיב למוסיקה, לקרוא ולפתור תשבצים. היא הייתה דמות מיוחדת, שאיחדה בתוכה סגולות של החינוך האירופי עם סגולות של ילידת הארץ: רצינית, בעלת חוש אחריות, עדינת נפש ועם זאת עליזה ושובבה. כשמה כן הייתה: בהיכנסה לבית הייתה מביאה עמה קרני אור שהציפו אותו וחיממו את הלב. היא הייתה בת נפלאה להוריה. אורית רצתה להיות חברת קיבוץ והייתה בטוחה שהקיבוץ ימלא רצונה וישלח אותה ללמוד סוציולוגיה, כדי שתוכל להגשים את שאיפתה לעזור לאנשי הישובים בפרוזדור ירושלים. היא גויסה לצה"ל בסוף דצמבר 1970 ועשתה את שירותה במסגרת של"ת בקיבוץ נתיב הל"ה. על החודשים האחרונים של חייה העיבה פטירתו הפתאומית של אביה, שהיה נערץ עליה, הא ד"ר בן-ציון שנער, שנמנה עם המדענים הראשונים של משרד הביטחון. מאז פטירתו הרגישה אחריות כפולה והשתדלה להגיע לביתה בכל רגע פנוי. היא עמדה לצד אמה ועזרה לה, גם מעשית וגם רוחנית. אור ליום ט"ז באדר תשל"א (12.3.1971), נפלה בעת שירותה. הובאה למנוחת עולמים בבית הקברות הצבאי בחיפה. בקיבוץ נתיב הל"ה מוקמת ספרייה ובה פינת הנצחה המוקדשת לאורית ולחברה שלמה זילבר שהיה חבר הקיבוץ.

מקום לזכרון

הוסיפו סיפור אישי

זה המקום לשתף בזכרונות ובתמונות, מההכרות שלכם עם מדריכים, חניכים וחברים למחנה, לגרעין או לחוג שנפלו

הנתונים נלקחו מאתר יזכור של משרד הביטחון.

לעדכון פרטים על הנופלים ניתן לשלוח פנייה לצוות האתר דרך טופס זה

נזכור

ספר זכרון לנופלי ונופלות המחנות העולים

bottom of page